יבשת אנטארקטיקה
יבשת אנטארקטיקה היא אחת השמורות הנקיות האחרונות של הפלנטה שלנו. מתוקף אמנה בינלאומית עליה חתומות 45 מדינות, היא אינה שייכת בעצם לאף מדינה. אנטארקטיקה היא מעבדה עצומה וייחודית ללימוד על כדור הארץ והחיים המתקיימים על פני הכדור. חוקרים מרחבי העולם פועלים בה יחדיו ברוח נדירה של שיתוף בינלאומי בשטחים מגוונים של מדע, החל ממחקרים בתחום האסטרופיזיקה, הגיאולוגיה והגיאופיזיקה וכלה בתחומי הזואולוגיה, הביולוגיה, הכימיה ולימודי הסביבה. במובן זה יבשת אנטארקטיקה היא נייר הלקמוס של כדור הארץ ומחקרים המבוצעים בה מסייעים למדענים להבין את מסתורי העבר של הפלנטה, וללמוד שיעורים בעלי ערך על מה שצופה העתיד.
האמנה האנטארקטית
אנטארקטיקה היא מעבדה עצומה וייחודית ללימוד על כדור הארץ והחיים המתקיימים בו, ברוח נדירה של שיתוף בינלאומי. מדענים מרחבי העולם גרים ועובדים בסביבה הקיצונית של אנטארקטיקה, בתקווה להבין את מסתורי העבר של הפלנטה, ומעבר לכך, לנסות וללמוד שיעור בעל ערך על מה שצופה העתיד. ניהול המחקר המדעי באנטארקטיקה, לרבות תכנון המחקרים והוצאתם לפועל, כמו גם פרסום תוצאות המחקר נעשה בשיתוף פעולה בין מדינות. הכל גלוי לכל. במובן זה אנטארקטיקה היא "שווייץ של המדע" – מדענים ואוניברסיטאות המתחרים ביניהם בעולם 'האמיתי' משתפים כאן פעולה כעמיתים, כאשר שיתוף הפעולה מיועד לא רק לקידום המדע, אלה גם להגנה על משאביה רבי הערך של אנטארקטיקה.
אנטארקטיקה הינה מקום צחיח שלא השתנה במשך מיליוני שנים. האקלים הקוטבי היבש משמר הכל באופן מושלם. יבשת אנטארקטיקה והאוקיינוס שסובב אותה מזוהמים באופן מועט בלבד, יחסית לשאר הפלנטה שלנו. למשקיפים מפני הארץ משמשת אנטארקטיקה סולם לכוכבים – האוויר הקר והיבש מספק תנאים אופטיים מצוינים. ישנם מקומות רבים באנטארקטיקה בהם פני השטח מוגבהים משמעותית ומרוחקים מאות קילומטרים מן האוקיינוס, מה שגורם לכך שהאוויר נעדר אדי מים, השמיים צלולים והאטמוספרה יציבה בצורה יוצאת דופן – אין אשנב טוב מזה להביט על היקום.
בתחנות המחקר באנטארקטיקה מבוצעים מחקרים רבים ומגוונים. ביניהם: אסטרונומיה, גיאולוגיה, ביולוגיה, תורת הקרחונים, שינויי אקלים, מטאורים, תצפיות גאו-מגנטיות, תצפיות זוהר, גאו-פיסיקה, אוזון, אטמוספרה עליונה ותחתונה ואיכות סביבה.
אנטארקטיקה מאפשרת למדענים לצפות בצורה חיה ומוחשית באופן פעולתה של הפלנטה שלנו. אפשר לראות ביבשת הקרח השוממה הזאת הרי געש פעילים; קרחונים השטים במהירות; יריעות קרח לא יציבות המחליקות אל החופים; רוחות הגולשות מטה מרמת הקוטב וצוברות מהירות המגיעה עד 300 קמ"ש…גם אם פנים היבשת הוא שממה קפואה (הטמפרטורות יורדות עד 80 מעלות מתחת לאפס) המים הסובבים אותה הם מן העשירים ביותר בעולם בכל מה שנוגע לרבגוניות ביולוגית.
ולבסוף חצי האי האנטארקטי הוא המעבדה הטבעית הטובה בעולם לחקר ההשלכות הביולוגיות של שינויי אקלים. זהו המקום היחיד בעולם בו אפשר לחצות קשת רחבה כזאת של קווי רוחב – מ-54 מעלות דרום, עד 69 ואולי אף יותר – ולצפות במישרין בהשפעת שינויי הטמפרטורה, הקרינה האולטרה-סגולה והמים על המערכת האקולוגית ומיני בעלי-החיים. יבשת אנטארקטיקה משחקת גם תפקיד משמעותי בחקר שינויי אקלים גלובליים. הבנת שינויים באקלים העולמי משמעותה הבנת היסטוריית הקרחונים והגיאולוגיה של אנטארקטיקה. מדף הקרח באנטארקטיקה הוא מקור מידע ייחודי על מחזוריות אטמוספרית עונתית, שינויי אקלים, ריכוז גזי החממה וההרכב הכימי של אטמוספרת כדור הארץ ב- 250,000 השנים האחרונות.
|
|